אינדקס זכיינות

פתח עסק משלך תחת מותג מוביל

hamerkaz_1(10)

50% מהעסקים באילת מדווחים על ירידה בפדיון; "יקרה וכבר לא נתפסת כאלטרנטיבה כדאית לתייר"

2013
קטגוריה: חדשות ישנות
המחירים הגבוהים בעיר הדרומית נטולת המע"מ מרחיקים ממנה תיירים ומביאים לירידה בפדיונות העסקים ■ בזמן שהעירייה מכוונת להרחבת שטחי המסחר, בעלי עסקים טוענים כי העיר רוויה, ובעלי הדוכנים בטיילת נאבקים על קיומם

 

 

לא פחות מ-3 מיליארד שקל מוציאים מדי שנה הנופשים בעיר אילת על מלונות וקניות – כך לפי הערכות. סכום נמוך מעט יותר (2.8 מיליארד שקל) מוציאים בנוסף 61 אלף תושבי העיר. אלא שהעסקים בעיר הדרומית נטולת המע"מ חווים בשנה החולפת ירידה בהכנסות, שהחריפה עם המבצע הצבאי "עמוד ענן". מאז המבצע, בתי-המלון באילת רושמים אלפי ביטולים, והקרב על פרוסת העוגה האילתית רק הולך ומחריף.

בעבודה שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בראשות פרופ' אבי דגני עבור עיריית אילת, דיווחו קרוב למחצית מהעסקים בעיר על ירידה ב פדיון בשנה החולפת ביחס לעבר. כ-18% מהעסקים דיווחו על ירידה בהיקף הפעילות מצד התושבים. מדובר בירידה חדה, הגדולה משמעותית מהירידה בהיקף התיירים בעיר ומטרידה את בעלי העסקים.

אגב, בטיילת ובקניון מול היום, שיעור המדווחים על ירידה בפדיון היה גבוה יותר. הדוכנים בטיילת באילת ספגו בשנה החולפת ירידה דו-ספרתית במכירות.

אילת חווה בלימה בתיירות כבר מ-2009, וכמות הביקורים החוזרים של תיירים ישראלים נמצאת בירידה.

פרופ' דגני מצביע על יוקר המחיה בעיר אילת כעל הגורם המרכזי לירידה בתדירות התיירים הישראלים. "אילת נתפסת כעיר יקרה. ההגעה לאילת יקרה, הלינה בעיר יקרה, האטרקציות יקרות, המוניות יקרות, והמסעדות באילת יקרות. רק החולצה בפוקס/קסטרו/רנואר יותר זולה. בשורה התחתונה, אילת לא נתפסת כאלטרנטיבה לתייר הישראלי ולתייר הזר", כותב דגני.

דגני גם ערך השוואה של מחירי מוצרים באילת לעומת מרכז תל-אביב, ומצא כי מנה של שווארמה באילת עולה 37-38 שקל – לעומת 34-36 שקל בתל-אביב. קרם הגנה עולה באילת 52-60 שקל – לעומת 40-65 שקל במרכז תל-אביב.

העובדה שלא אחת מחירי מוצרים בסיסיים של נופשים באילת יקרים יותר מהמרכז, למרות שבאילת אין מע"מ, לא נעלמת גם מעינו של התייר הישראלי.

מאז 2009 ועד היום נוספו לעיר כ-304 עסקים, מתוכם 39 מסעדות, בתי-קפה, ברים ומועדונים. חלק נכבד מהם (169) נפתח במתחם המסחרי "פארק הקרח" שנפתח באוגוסט האחרון. כוח הקנייה בעיר מצוי בסטגנציה, והנתח שאותו מקבלים העסקים הולך הצטמצם.

"עודף שטחי מסחר"

באילת יש כ-160 אלף מ"ר של שטחי מסחר. המסחר בעיר אילת מתמקד בקניון מול הים, חנויות הטיילת, קניון מלכת שבא, פארק הקרח, ביג אילת ובעוד מרכזים מסחריים אחרים. בנוסף, מתוכננים קניון בכניסה לעיר וקניון נוסף באזור התחנה המרכזית. לשני הפרויקטים מתנגדים קניון מול הים ופארק הקרח.

"לא נכון שיהיו עוד מרכזי קניות בעיר. זה לירות לעצמנו ברגל", אומר מנכ"ל פארק הקרח, חיים כהן אכד. עם זאת, לדבריו, "פארק הקרח הוא הצלחה, והפגיעה שלו במרכזים האחרים בעיר היא בשוליים".

גם לדברי משה רוזנבלום, מנכ"ל מליסרון, המחזיקה בקניון מלכת שבא בעיר, "העיר נמצאת במיצוי ועם עודף שטחי מסחר. הפליטים מדראפור וסודן שהשתלטו על כמה רובעים באילת לא מוסיפים כוח קנייה לעיר. כמות התיירים לא גדלה, ולכן הקניות קטנו. המותגים היוקרתיים שנכנסו לאילת נשענים על תיירות, בעיקר תיירות חוץ. סקרים מראים כי אילת לא הכי זולה, אז אנשים שואלים את עצמם 'למה לקנות?'".

התושבים לא מבלים

חי גאליס, סמנכ"ל ניהול ושיווק בביג מרכזי קניות, חולק עליהם. "כשלוקחים במול הים 800-900 שקל למ"ר, מה שבטוח הוא שאין מספיק מסחר באילת. אחרת לא היו גובים דמי שכירות כאלה גבוהים", הוא אומר.

גאליס אומר כי הכנסות העסקים במרכז ביג יציבות מתחילת השנה, עם צמיחה קלה, וכי הוא אינו מוטרד מפארק הקרח. "פארק הקרח עוד לא משפיע, ומראש נראה לי שאנחנו פחות נושפע, והקניון יושפע יותר", אומר גאליס.

בקניון מול הים מודים כי מרגישים שנכנס עוד שחקן למגרש, אך טוענים – ובצדק – כי את ההשפעה צריך למדוד לאורך זמן, לפחות שנה.

כך או כך, בעיריית אילת מסתכלים שני עשורים קדימה ומתכננים להגדיל את שטחי המסחר. "בנקודת הזמן הזאת אין עודף שטחי מסחר באילת", אומר ראש העיר, מאיר יצחק הלוי.

לדבריו, "אנחנו בונים את העיר לשנת 2030. אנחנו רואים הכפלה של האוכלוסייה ל-120 אלף תושבים והכפלה של מספר התיירים שיגיעו לעיר. התוכנית היא להגדיל את חדרי המלון מ-11 אלף ל-20 אלף; להקים שדה-תעופה בינלאומי שיודע להנחית מכל יעד בעולם; כביש ערבה משודרג; מתחם גולף; קריית קונגרסים. לכן, הנגזרת היא תוספת של שטחי מסחר".

חלק מהעסקים באילת, כמו "פארק הקרח", טוענים כי הם חייבים להישען גם על האוכלוסייה המקומית, וכי "אי-אפשר אחרת". אלא שבהיבט זה, הנתונים אינם מעודדים. נכון ליוני 2012, חיים באילת כ-61 אלף תושבים, מתוכם כמה אלפי מהגרים. לפי גיאוקרטוגרפיה, משק-בית באילת מוציא 16% פחות על בילוי מאשר הממוצע הכללי בישראל ו-9% פחות על קניות בקניון.

עוד נמצא כי רק 8% מהתושבים מרבים לבקר בבתי-הקולנוע, 12% בפאבים או בברים, 16% בלבד בטיילת, ו-29% בלבד בקניון מול הים. המסעדות זוכות לשיעור גבוה יחסית של ביקורים מקומיים, ו-40% מתושבי העיר מרבים לבקר בהן.

שיעור התושבים שמדירים את רגליהם ממקומות הבילוי והקניות הללו, או ש מבקרים בהם מעט, הוא גבוה במיוחד. כמחצית מהתושבים בקושי מבלים בטיילת, וכ-75% מבלים בקושי בקולנוע או בפאבים.

הנתונים האלה ממחישים עד כמה תלוי המסחר בעיר אילת בנופשים, המהווים בממוצע 60% מכלל הלקוחות של העסקים בעיר, רובם המכריע, אגב, הם תיירים ישראלים.

הכול כלול

יותר משליש מהמלונות, וכמחצית מהחדרים באילת, נמצאים בבעלות הרשתות ישרוטל ופתאל. כרבע מחדרי המלון באילת הם על בסיס "הכול כלול" או על בסיס "חצי פנסיון" בלבד. ברשת פאתל 55% מהחדרים הם על בסיס הכול כלול. בישרוטל – 29%.

מתברר כי ה היצע הזה תואם היטב את הציפיות של הנופשים באילת. בסקר נמצא כי 75% מהנופשים מעדיפים אירוח על בסיס "הכול כלול" או חצי פנסיון.

בעלי העסקים באילת מאשימים את המלונות, כי המדיניות שלהם – שנועדה להגדיל את הכנסות המלון – באה באופן ישיר על חשבון עסקים אחרים בעיר, וכי בתי-המלון מחזיקים ב"מונופול" על הידע שהתייר נחשף אליו. לטענת בעלי עסקים בעיר, הם מסרבים לפרסם מידע על אירועים ואטרקציות בעיר, אלא אם משלמים להם פרמיה גבוהה.

במחקר עולה כי הרחבת בתי-המלון לפעילות "הכול כלול" אינה כלכלית, והמסקנה המתבקשת היא שהמלונות מסכימים לשחיקה בפדיון – על חשבון הגדלת שיעורי התפוסה.

הדוכנים בטיילת: מכירות של 70 מיליון שקל בשנה

אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, בשבוע הבא תפנה עיריית אילת את 74 הדוכנים שנותרו בטיילת והפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מנוף המסחר באילת. על-פי הערכות, הפדיון החודשי של דוכן נע בממוצע מ-40 אלף שקל עד 120 אלף שקל בחודש.

מחזור המכירות השנתי של כלל הדוכנים עומד על כ-70 מיליון שקל בשנה. בשיא פעלו בטיילת 270 דוכנים ומחזור המכירות הכולל היה יותר מכפול.

בעלי הדוכנים ששכרו את עו"ד יעקב וינרוט עתרו לבית המשפט העליון ואף הגישו בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי, אך גם הם מודים כי הם לא צופים שבית המשפט יעכב את הפינוי.

בקניונים ובחנויות המסחר בטיילת בעיר חלוקים בשאלת ההשפעה שתהיה לפינוי הדוכנים על המסחר בעיר. "הם נאבקים על החיים, יש להם שם פרנסה. זה לא בעלי רשתות שעוד חנות ופחות חנות לא תשנה להם כלום. העירייה שופכת את התינוק עם המים. יותר טוב לאילת עם הדוכנים המכוערים מאשר בלי דוכנים. רגע אחרי שהדוכנים ייעלמו, הציר הזה יימחק. רק עכשיו החנויות שמובילות את המאבק בדוכנים מתחילות להבין שהן כורתות את הגזע שהן יושבות עליו", אומר בעל אחד הקניונים בעיר.

גם חיים כהן אכד, מנכ"ל פארק הקרח, שמציע שדרת דוכנים בתוך הקניון, מתנגד לפינוי הדוכנים מהטיילת. לדבריו, "זו טעות לחסל את הדוכנים בטיילת שאופייניים לערי תיירות. בעלי החנויות, שהיו הראשונים להתנגד לדוכנים, עוד יבכו בסוף כשהדוכנים ייעלמו, כי הציר יפסיק להיות ציר מרכזי".

כהן אכד גם טוען כי האלטרנטיבה שמציעה העירייה, בדמות מתחם ל-59 דוכנים במרכז הטיילת, אינה יכולה להוות תחליף ראוי. "זה מבנה קטן. הדוכנים צריכים להיות בשדרה ארוכה", הוא אומר.

"שדרת הדוכנים נראית רע. מעולם לא הכחשנו את זה. אבל אין בעל דוכן אחד שלא מוכן להחליף כרגע את הדוכן על חשבונו. אם היינו מסודרים ואסתטיים, אף שופט לא היה משתף פעולה עם המנהל וראש העיר", אומר מאיר תורג'מן, בעל דוכן העומד בראש המאבק.

ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, אומר כי האלטרנטיבה שמציעה העירייה, של "מגרש דוכנים אקסקלוסיבי יוקרתי", היא ראויה.

 

מעוניין/ת במימון? לחץ/י כאן