אינדקס זכיינות

פתח עסק משלך תחת מותג מוביל

kenyonhazahav_logo

מנכ"ל קניון הזהב: "קניונים לא הורגים רשתות, רק מוצרים"

13/04/2015
קטגוריה: ראיונות
גיל גזית, שחזר לאחרונה לנהל את קניון הזהב, הקניון הגדול בישראל, טוען שאין עודף שטחי מסחר בקניונים. הוא צופה עתיד עגום לרשתות הקטנות ומצהיר: "לא תהיה לנו בעיה מול קבוצות הקניונים הגדולות, אנחנו מנהלים ומשווקים טוב מהן"

 

 

05/12/2013 כלכליסט

 

"השוק הולך לכיוון של התחזקות החזקים והיעלמות החלשים. בשנים הקרובות הרשתות הגדולות כמו פוקס, קסטרו, זארה, רנואר וגולברי רק ילכו ויתחזקו והחנויות הקטנות יתרסקו". זו התחזית של גיל גזית, מנכ"ל קניון הזהב בראשון לציון, הנחשב לקניון הגדול בישראל, למה שעתיד להתרחש בקניונים בישראל בשנים הקרובות.

גזית, שחזר רק לאחרונה לקדנציה שלישית כמנכ"ל הקניון לאחר שתי הפסקות, מודע היטב לתהליך הדעיכה האטי של השחקנים הקטנים בקניונים, אבל מסרב לקחת עליו אחריות. "הטענה שהקניונים הרגו את הסוחרים הקטנים לא מבוססת", הוא אומר מיד. "יש הרבה סוחרים קטנים ומצליחים. כאשר אתה יודע לנהל את העסק ויודע לבחור קולקציה ויש לך כוח אדם נכון, אתה מגיע לתוצאות וגדל עקב בצד אגודל. חנויות שהוצאות השיווק שלהן לא גבוהות ושכר הדירה שלהן מהווה 18%–14% מה פדיון, יכולות להצליח".

לקניונים לא היה חלק בקריסת רשתות כמו בוניטה וגריפ?

"לא. לרשתות האלה לא היה מוצר. המוצר שלהן לא עמד בדרישות האופנה העכשווית והן לא קלעו לרצונות השוק ולא התמודדו עם המחירים של הרשתות הבינלאומיות, וזה הביא לקריסתן. ההוצאה הגדולה ביותר של רשתות האופנה היא על ניהול המותג ולא על שכר דירה בקניונים".

"האגף החדש העלה את הפדיון ב־10%"

קניון הזהב הוקם בשנת 1993. הוא מוחזק על ידי חברת מגדל (75%) והאחים יגאל ומשה גינדי (25%). השטח המסחרי שלו עומד על יותר מ־68 אלף מ"ר ומדי יום עוברים בו יותר מ־32 אלף מבקרים.

הראיון עם גזית נערך לרגל חנוכתה של קומה חדשה, שלישית במספר, שצפויה להיפתח בסוף החודש באגף האופנה החדש. האגף שנפתח לפני שנה הגדיל מאוד את שטחו של הקניון, אך גרם גם לדעיכת האזור הוותיק בקניון, שחלק מסוחריו עברו לאגף החדש. כעת מנסה הנהלת הקניון לתקן המצב ומתכננת לבצע שיפוץ גם באגף הוותיק. 15 מיליון שקל יושקעו בשיפוץ שיבוצע על ידי האדריכליות דניאלה וקארן ראובני.

החנויות שפועלות בחלק הישן יתוגמלו על ירידה בפדיון במהלך הזמן שבו יבוצע השיפוץ?

גזית: "השיפוץ ייעשה תוך כדי המשך פעילות החנויות באגף המשופץ בטיפול כירורגי שרובו ייעשה בלילה כדי לא להפריע להתנהלות השוטפת. לאחר השיפוץ הקניון ייראה כמקשה אחת מבחינה עיצובית. לא צפויות להיות בעיות וגם המבקרים לא ירגישו בשיפוץ, אבל אם תהיה ירידה בתנועה, נשקול את הנושא".

אילו רשתות חדשות צפויות להיכנס לאגף שישופץ?

"תהיה חנות גדולה על שתי קומות של מותג H&M שתשתרע על 2,000 מ"ר. אני מעריך שהחנות תהיה מוכנה לקראת 2014. בנוסף, יהיו עוד שני מותגים בינלאומיים. רשימת המותגים הבינלאומיים שנמצאים בהמתנה להיכנס לקניון כוללת את בננה ריפאבליק, מסימו דוטי, נייקי וגאפ. אנחנו מפנים חנויות אופנה פרטיות שפועלות במתחם לטובת רשתות בינלאומיות. סליו, סולוג וריקושט יחליפו מיקום בקניון, מנגו מעוניינת להגדיל את החנות שלה באגף הישן וקסטרו שהפעילה כמה חנויות בקניון, פינתה את החנות באגף הישן והקימה חנות באגף החדש".

מה הפדיון הממוצע למ"ר בקניון?

"הפדיון החודשי עומד על כ־3,000 שקל למ"ר. ההכנסות השנתיות משכר דירה מגיעות ל־115 מיליון שקל".

בכמה תרמה הקמת האגף החדש לפדיון הממוצע של הקניון?

"מאז הקמת האגף החדש הפדיון של הקניון עלה ב־10%".

"גינדי ומגדל נותנות לנו גב חזק מול המתחרים"

קניון הזהב, שאותו מנהל גזית, אמנם נהנה מגב רחב שנותנים לו מגדל והאחים גינדי, אבל נמצא גם בעמדת נחיתות מסוימת, כקניון בודד לעומת קבוצות הקניונים הגדולות עזריאלי ומליסרון, שמפעילות קניונים רבים.

כשנדרש גזית להתייחס לחולשה היחסית של הקניון מול מתחריו הגדולים, הוא משיב: "אנחנו שייכים לקבוצה חזקה. גינדי ומגדל עומדות מאחורינו, ובעתיד יהיה לנו קניון נוסף במרכז תל אביב בשוק הסיטונאי. אין לנו בעיה להתמודד מול קבוצות קניונים גדולות, אני יותר טוב מהן בניהול ויותר מתוחכם מהן בשיווק. עם ניהול ושיווק טובים ועם הגב של גינדי ומגדל, נתמודד מולן בהצלחה".

לדברי גזית, הקניון שבראשו הוא עומד הוא "הקניון הגדול ביותר, גם בסביבה שבה אנו פועלים וגם בכלל, ואנחנו כל הזמן חושבים מחוץ לקופסה. כל מותג שמגיע לבדוק את השוק בישראל ומבקר בחמשת הקניונים המובילים מגיע אלינו, למעט אולי מותגי יוקרה כמו לואי ויטון שהולכים לרמת אביב. כל הרשתות מגיעות בגלל הגודל שלנו, בגלל מספר המבקרים ובגלל המיקום".

"יותר מסכי קולנוע מבלוס אנג'לס"

קניון הזהב התחזק בשנים האחרונות על חשבון קניונים קטנים שפעלו בסביבתו, אך במקביל התפתחו לצדו שני מרכזי בידור גדולים – הסינמה סיטי ויס פלאנט. לדברי גזית, המרכזים החדשים דווקא הגדילו את מספר המבקרים בקניון, בניגוד למה שהיה אולי מצופה. "יש היום בראשון לציון יותר מסכי הקרנה מאשר בלוס אנג'לס, ובמרכזים החדשים יש הרבה מזון מהיר ודוכני מכירה, שמושכים קהל רב, בעיקר בסופי שבוע ובחופשות. הקהל הזה מגיע גם מערים רחוקות כמו אשקלון, באר שבע ומודיעין, וחלקו מגיע גם אלינו".

לצד זאת, קיימת מגמה נוספת בסביבת קניון הזהב, שמטרידה את גזית – חנויות רחוב ענקיות שהולכות ונפתחות בצמוד לקניון, המציעות אופנה שאינה ממותגת במחירים מוזלים, או כפי שגזית מכנה אותה, "אופנת יפו־תל אביב לא ממותגת". לדבריו, מדובר בחנויות של אופנה זולה, שמצליחות על חשבון חנויות שפעלו בעבר בדרום תל אביב ועברו לקניונים.

גזית: "בשלוש השנים האחרונות נכנסו לקניונים יבואנים ויצרנים שפעלו בדרום תל אביב ובחרו להעמיד את הסחורה שלהם בקניונים ולמכור אותה במחירים גבוהים יותר. לי היתה מגמה להכניס לקניון חנויות רחוב מצליחות כדי לגוון את התמהיל כי לא כולם רוצים לקנות במחיר של זארה וקסטרו. פתיחת החנויות הגדולות מחוץ לקניונים גרמה לבעיה לסוחרים שנכנסו לקניון, כי העלויות שלהם לגמרי שונות. לשוכרים מחוץ לקניון יש שכר דירה נמוך ואין להם הוצאות פרסום ושיווק".

איך התפתחה המגמה הזו?

"היא החלה בשלוש השנים האחרונות עם תחילת המשבר הכלכלי בעולם שהגיע לארץ. באותו זמן שכר הדירה בקניונים והוצאות הסוחרים היו גבוהים והמותגים היו יקרים. זה נתן מקום לסחורה זולה יותר שמוצגת בצורה יפה שנותנת חוויית קנייה מסוימת. זו תופעה של האטה ומשבר כלכלי".

בכמה אחוזים זה פגע בפדיון החנויות בקניון?

"אי אפשר לדעת כמה אחוזים זה לקח מקניון הזהב כי הסוחרים שנפגעו בתוך הקניון הגיבו בהורדת מחירים".

"חלוקת שטחי המסחר בישראל אינה נכונה"

בשנה האחרונה, לאור ההאטה במשק, עולה דרישה כלפי הקניונים להוריד את שכר הדירה הגבוה שהם גובים משוכרים. עיקר הביקורת נגד הקניונים מתמצה בטענה שללא ה פחתה של שכר הדירה, הסוחרים כמעט שאינם יכולים להרוויח.

קיבלת פניות מסוחרים שביקשו להוריד שכר דירה?

"היו פניות, לא הרבה, אבל אנחנו עומדים על קיום החוזים עד סוף התקופה ולא מורידים מחירים. אין לנו בעיה של מקומות ריקים. מעל 90% מהקניון מאוכלסים. לחנויות שנמצאות בבעיה אנחנו מנסים לעזור בשיווק ופרסום. העזרה צריכה לבוא בהגדלת מספר המבקרים בקניון ולא על ידי הורדת שכר דירה".

אתה שותף לטענה שקיימים פה יותר מדי שטחי מסחר ושחלק מהקניונים לא ישרוד?

"אני לא בטוח שיש בישראל עודף שטחי מסחר באופן אבסולוטי, אבל אני חושב שחלוקת שטחי המסחר איננה נכונה. יש צפיפות אדירה בין רחובות לנתניה, אבל באזור ירושלים, או צפון הארץ, יש עוד מקומות לשטחי מסחר. באופן טבעי אני חושב שהחזקים והטובים ישרדו, והחלשים או שייסגרו או שיתחלפו וייפתחו במקומם מרכזי מסחר חדשים. יהיו גם קניונים שיהפכו לקניוני נישה שיהיו ייעודיים לאוכלוסייה מסוימת או למוצרים מסוימים. ייתכן שקניונים מסוימים יהפכו למקומות בילוי ופאבים לפני שייסגרו".

 

 

 

 

 

מתעניין בפגישת יעוץ? לחץ/י כאן