אינדקס זכיינות

פתח עסק משלך תחת מותג מוביל

זכיין והרשת המזכה- מהו אופי היחסים הבריא ביותר?

30/04/2015
קטגוריה: מאמרים

עו"ד,דודי בן דוד

 

אופי היחסים בין הזכיין לבין הרשת שמעליו, הרשת המזכה, יכול להיות מורכב מאוד, עד כדי כך ששני הצדדים לא נערכו למצב שכזה. רשתות צעירות בעולם הזכיינות, כאלו שמתחילות לשמש כזכייניות, נתקלות במצבים שהן לא ציפו להן. הרשת המזכה חייבת לזכור שהיא זו שמחליטה מה יהיה אופי הסניף, ומהם הנהלים על פיהם יפעלו הזכיינים, בעוד הזכיינים תופסים עצמם כבעלי העסק היחידים ומנסים להתנהל ביחידות. אופי היחסים- מה חשיבותו?

במידה ורשת המשמשת כרשת מזכה רוצה לשמור על יחסים ארוכי טווח עם זכיין, או לשמור על יציבות בשוק הזכיינות בכלל, עליה לשים דגש מיוחד על צורת ההתנהלות שלה מול הזכיינים, אופי היחסים שהיא מכתיבה ונהלים קבועים.

 

 

הדרך בבניית מערכת היחסים

קיימות השוואות המקבילות את היחסים שבין הזכיין והרשת המזכה, למערכת היחסים שבין חתן וכלה. טיעון שכיח בפי הרשתות המזכות הוא שהם שותפים עם הזכיין ולא הבוסים שלו, או לחילופין מוכרים לו מוצר חד פעמי. ההשוואה לחתן וכלה, לנישואין, היא השוואה לא בריאה במיוחד. אנלוגיה נבונה יותר יכולה להיות ילד והורה, כאשר הילד הוא הזכיין. הזכיין בתור עסק צעיר צריך לעבור עליות ומורדות בחייו כעסק עד שיגיע ליציבות מנהלתית ופיננסית. הרשת המזכה יכולה להשפיע רבות על הצלחתו של הסניף שהזכיין מנהל.

ניתן לנתח עוד קצת את דימוי הקשר לדימוי המשפחה: כאשר הילד נולד (עסק נפתח לראשונה בענייננו) הוא תלוי בהוריו כמעט במאת האחוזים, לתקופת זמן לא קצרה, וזה מה שמחזיק אותו חי ונושם בעולם. בהמשך ניתן לתת להם קצת חופש פעולה ויכולת בחירה עצמאית, אך עדיין בפיקוח מתמיד והכוונה. בסופו של דבר הנער, מגיע לכדי בניית חיים משל צמו, אך גם הם מתרחשים בבית ההורים- כלומר ההורים עדיין ותמיד יפקחו על הילד, בכל תקופה בחייו; אם לא יחליטו עבורו, יוכלו להשפיע עליו באמצעות עצות. הדימוי המקביל לרשת מזכה וזכיין ברור בהחלט.

 

חוסך שבטו שונא בנו?

בכדי לתפקד 'כהורה טוב' חובה להציב גבולות ולהבהיר כמו שצריך מה מותר ומה אסור. בהתאם לכך, על הרשת המזכה להתחיל את הדרך בינה לבין הזכיינים בהצבת גבולות ברורים שלא ניתן לפרש אותם לשני כיוונים. יש להעביר לזכיינים טוב מאוד את המסר שהמטרה של רשת בהיותה רשת, היא לטפח את המותג, וזה אומר לשמור על אחדות בין סניפיה. אחדות בין הסניפים תוכל להתבצע רק בתנאי שהמשמעת של כל זכיין וזכיין תהיה ברמה הגבוה ביותר. באותה הנשימה, על הרשת המזכה להפנים שמזכיין לזכיין משתנה גם האופי ודבר זה משפיע על ההתנהלות הכללית של הסניף. במידה והשרת תנסה לכפות התנהלות אחד מסוימת המזכירה צבא, בסופו של דבר היא תמצא את עצמה מול זכיינים מרוחקים במקרה הטוב. יש למצוא את עמק השווה.

 

התקשורת – אבן הזהב בשביל החצץ

רשת מזכה מוצלחת היא רשת ששמה דגש על התקשורת בינה לבין המזכים. תקשורת טובה משמעותה יותר משליחת דואר אלקטרוני או הידברות בטלפון; על התקשורת להיות אנושית, אכפתית וקרובה. לדוגמא, קיימות רשתות שמארגנות מפגשים לכל הזכיינים שלהן כדי לחלוק טיפים ולשתף מידע שיתרום להצלחת כל סניף וסניף. תקשורת דו כיוונית בכל שעות היממה שתאפשר הרשת משדרת אכפתיות ותחושת שייכות של הזכיין.

גימיק מוכר הוא הקמת מועצה, מין ועד של הזכיינים, שדרכו הם יכולים להתייעץ, לפרוק את אשר לליבם או לחלוק מידע. במידה וועד מסוג כזה מוקם בלי ידיעת הרשת, צריכה להידלק לה נורה אדומה ביחס להתנהלות שלה מול הזכיינים.

כנות, אמינות ויושרה הם התכונות שישמרו את הרשת יציבה בשוק הזכיינים. הרשת צריכה לדאוג להצלחתם של הזכיינים, ולבוא לעזרתם במידה והם זקוקים לה. עמידה מאחוריי הזכיינים, נתינת תחושת שייכות ואכפתיות, בסופו של דבר יובילו למוטיבציה והצלחה בסניפים. זכיין שמרגיש שעוזרים לו להצליח ובאים לקראתו, יעשה הכול כדי לצמוח ולגדול למענו ולמען הרשת כולה.